מתן הלוואות בצורת שטר הון

מקרה בוחן

בדיקת הדוחות הכספיים של מספר שנים קודם לפירוק העלתה כי בתחילת 1992 נטלה על עצמה החברה התחייבויות של חברת אחזקות שבבעלות ובשליטת מנהליה )שהינם גם דירקטורים בסכום כולל של כ – 500.000 ש"ח ובהתאם לכך נרשמה במאזני החברה "השקעה בגין שטר הון" בסכום זה.

עפ"י הרשום בביאורים למאזן החברה העבירה החברה לחברת האחזקות סכום זה תמורת רכישת כל הרכוש וההתחייבויות של חברת האחזקות למעט מספר השקעות. בסמוך לתחילת הפירוק פרעה חברת האחזקות את מלוא חובה בגין "שטר ההון" בסכומו הנומינלי ובכך נמחקה התחייבותה של חברת האחזקות מספרי החברה.

דרישת המפרק

המפרק דרש ממנהלי החברה ומרואה החשבון שלה לקבל לידיו את "שטר ההון" אך זה לא היה בנמצא. יתרה מכך לא היה כל רישום ולו גם בצורת נייר עבודה כלשהו בו פורטו חובות והתחייבויות חברת ההחזקות בגינם "הונפק שטר ההון. כאן המקום לציין כי במשך 5 שנות קיומו של "שטר ההון" היתה החברה שרויה בהפסדים כספיים, עמדה ביתרת חובה חריגה בבנק, בעוד חברת האחזקות היתה חברה עשירה ועתירת נכסים. בהתאם לכם גרסה התביעה כי לא היה כל הגיון עסקי ו/או כלכלי לאור מצבן של החברות.

בעלי העניין וחברת האחזקות נתבעו להשיב לקופת הפירוק סכום של כ – 640.000 ש"ח שהיוו את הריבית המחושבת לפי חוק פסיקת ריבית בגין ההלוואה שהועמדה בצורת "שטר הון" שנפרע בערכו הנומינלי. כתב התביעה ציין כי מנהלי החברה שהיו גם המנהלים בחברת האחזקות בכל התקופה הרלוונטית, הפרו את נאמנותם לחברה שבפירוק והעדיפו משיקולים פסולים את טובתם האישית וטובת חברת האחזקות ע"ח נושי החברה שבפירוק. בכך הפרו הנתבעים גם את חובת האמון והזהירות שחבו לנושי החברה ולא רק לחברה עצמה.

נושא משרה סביר בחברה לא היה נוהג כפי שנהגו הנתבעים בהעניקם אשראי נומינלי ללא בטוחות כלשהם. נטל אשראי זה היה בין הסיבות שהביאו לקריסת החברה.

הרמת מסך

עוד טענה התביעה כי הן החברה והן חברת האחזקות נמצאות בבעלותם המלאה, ניהולם הבלעדי ושליטתם המוחלטת של הנתבעים. הכרה באישיות הנפרדת של חברת האחזקות תביא לתוצאה הבלתי רצויה לפיה עלולים הנתבעים להתחמק מחובתם לשלם ריבית לחברה. לאור עובדה זו יש מקום להסיט את מסך ההתאגדות של חברת האחזקות ולמנוע את השימוש לרעה שעושים הנתבעים האישיות הנפרדת של חברת האחזקות. בהתאם לכך מבקשת התביעה לחייב את הנתבעים באופן אישי בתשלום סכומי הריבית הנ"ל.א