נערכת שווי חברה על פי הערך הנכסי

שיטת הערכת שווי עפ"י הערך הנכסי

בשיטת השווי הנכסי נהוג להשתמש בעיקר לגבי חברות בפירוק, או על מנת לקבל חסם תחתון לגבי שווי החברה. בשיטת זו יש להעריך את שווי החברה עפ"י ערכם הכלכלי של הנכסים וההתחייבויות הקיימים במאזן.

לצורך ביצוע הערכת השווי עפ"י שיטה זו, לוקחים את יתרת הנכסים וההתחייבויות במאזן ומבצעים אומדן לערכם הכלכלי, כלומר בשונה מ" השווי בספרים", מה שמכונה הערך "הנכסי" של חברה מתייחס לערכי המימוש נטו  של הנכסים וההתחייבויות.

ערך ההון העצמי הנגזר מהם אמור לבטא את הערך "השוקי" שלו. ההנחה בבסיס שיטת השווי הנכסי גורסת כי החברה חיה כמכלול ולכן תמיד תהיה שווה לפחות את סכום חלקיה. לאור האמור, שווי החברה בשיטת השווי הנכסי תמיד יהיה ערך הרצפה, הערך המינימלי,  שבו תימכר החברה.

יתרונות וחסרונות השיטה

השיטה מציגה חסם תחתון לשווי החברה / העסק והשימוש בה מתאים לעסקים/חברות אשר עיקר הנכסים שלהם הינם נכסים כספיים, כגון : מזומן, פקדונות, לקוחות וכו'. כמו כן מדובר בשיטה פשוטה לשימוש מבחינה מתודולוגית.

החיסרון המשמעות של השיטה הוא שהיא אינה מביאה לידי ביטוי את הערך המוסף שיכולים בעלי העסק ליצור מהנכסים העומדים לרשותם, כלומר מתעלמת מפוטנציאל הרווחים של החברה.